מיוני נ' אביסרור משה ובניו עבודות בניין בע"מ ואח'

החלטה

1.בשנת 2006 הגיש המבקש תביעה בבימ"ש השלום בב"ש נגד עיריית באר שבע לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו במהלך ביצוע עבודות באתר בנייה בשכונת רמות בשנת 2001.

העירייה הגישה כתב הגנה (ב- 2006) ושלחה הודעות צד ג' לשתי המשיבות דנן.

חלפו שבע שנים נוספות, וביוני 2013 ביקש התובע את ביהמ"ש קמא לתקן את כתב התביעה על דרך צירוף שתי המשיבות (הצדדים השלישיים) כנתבעות ישירות בתביעה עצמה.

ביהמ"ש קמא (כב' השופט ר. סולקין) דחה את בקשת התיקון.

זאת הן מתוך כך שהבקשה לא נתמכה בתצהיר המפרט את האיחור הכה ממושך בהגשת הבקשה, והן מתוך כך שעילת התביעה של התובע כנגד המשיבות התיישנה עוד בשנת 2008 (התאונה הנטענת הייתה כאמור בשנת 2001).

כנגד כך עותר בפני המבקש לרשות לערער.

2.לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתיק ביהמ"ש קמא, החלטתי לדחות הבקשה – גם מבלי לבקש תגובת המשיבות.

ראשית – בדין קבע ביהמ"ש קמא כי בהעדר תצהיר מפורט לנסיבות בקשת תיקון כתב התביעה (שבע שנים לאחר שהוגש) דין הבקשה להידחות על פניה.

שנית, המשיבות צורפו עוד ב- 2006 כצדדים שלישיים לתובענה.

לא הרי צד ג' כהרי נתבע עיקרי.

עילת התביעה של התובע התיישנה כאמור עוד בשנת 2008. היענות לבקשת התיקון שהוגשה עתה ב- 2013 – כמוה כשלילת טענת ההתיישנות שקמה למשיבות אילו היתה מוגשת עתה התובענה שלא על דרך תיקון כתב הטענות.

טענת המבקש כי יש לראות במשיבות כמי ש"נתבעו" כבר ב- 2006 איננה ממין העניין הנדון.

אשר על כן – אני דוחה את הבקשה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבות – אין צו להוצאות.

המזכירות תשיב למבקש את הערובה שהפקיד.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' חשון תשע"ד, 07 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: